פסק-דין בתיק ת"א 4071/10

בקשה לאישור תביעה נגזרת וכתב תביעה בעניינה של חברת דאבל קיי מוצרי דלק (1996) בע"מ.

1.            חברת דאבל קיי מוצרי דלק (1996) בע"מ (להלן - החברה) הוקמה בישראל בשנת 1996, אולם הלכה למעשה מחוזות פעילותה אינם בישראל. עיקר פעילותה במשך השנים היה ברכישת מוצרי נפט (ובעיקר גז) מחברות בקונצרן Gazprom הרוסי (להלן - גזפרום) ומכירתם. כיום, ומאז שנת 2007, אין החברה פעילה מסחרית, וכפי שנמסר עיסוקה העיקרי הינו בהליכים משפטיים מול גורמים שונים הנסובים על אירועים מתקופת פעילותה המסחרית. המבקש, זאב זנון קלוגר (להלן גם - קלוגר) והמשיב, אולג אייזיקוביץ' (להלן גם - אייזיקוביץ'), הינם בעלי מניות בחברה ולכל אחד מהם 50% מהון המניות המונפק של החברה. קלוגר ואייזיקוביץ' הם גם דירקטורים בחברה.

2.            בבסיס המחלוקות נושא הליך זה מצוי חוזה מיום 19.10.00 (נספח ט' לתגובת המשיב) בין החברה לבין תאגיד Gazprom Sever הרוסי, הנמנה על קונצרן גזפרום (להלן - החוזה ו - סוור גזפרום; בהתאמה), אשר היווה את עיקר עסקה של החברה בשנות תוקפו של החוזה. בהתאם לחוזה רכשה החברה מסוור גזפרום 1,200,000 טון גז לאספקה בין השנים 2003-2010. הגז הנרכש מסוור גזפרום אמור היה להימכר על-ידי החברה לתאגיד ממשלתי פיני בשם Neste Oyj (להלן - נסטה). הפער בין מחיר רכישת הגז על-ידי החברה לבין מחיר מכירתו לנסטה אמור היה להותיר בידי החברה רווחים נכבדים מדי חודש בחודשו. ואכן כך היה עד לשלהי שנת 2007, אז חדלה סוור גזפרום מלספק גז לחברה ונסטה מצידה החלה ברכישת גז מגזפרום במישרין.

3.            בגין כך התנהלו הליכים משפטיים בלונדון, במוסקבה ובפינלנד בין החברה לבין גזפרום וכן גם בין החברה לבין נסטה. כאמור, הלכה למעשה, מאז שנת 2007 מתמצים עסקיה של החברה בניהול הליכים משפטיים, כאשר המבקש הוא אשר מטפל בעניין בשם החברה.

4.            בבקשתו עותר עתה המבקש להגשת תביעה נגזרת - בשם החברה - כנגד המשיב, באשר לטענתו מעל זה באמונה של החברה, גזל מכספיה שלא כדין וגרם לה הפסדים כספיים ניכרים.

הבקשה מייחסת למשיב פגיעה בחברה בשני עניינים:

א.           העניין האחד בגינו עותר המבקש בבקשה לאישור תביעה הנגזרת, הינו מכתב מיום 2.8.07 שנשלח אל המשיב מקונצרן גזפרום, אודות שינויי מבני בקונצרן (להלן - המכתב). לטענת המבקש, המכתב חייב את החברה להידבר בדחיפות עם חברות מקונצרן גזפרום, על מנת להבטיח את המשך הפעילות על פי החוזה. המבקש טוען כי המשיב לא יידע אותו בדבר קיומו של המכתב, וזה נודע לו באקראי כעבור יותר מחודש וחצי. על פי הנטען, עקב מחדלי המשיב בטיפול במכתב, ביטלה גזפרום את החוזה עם החברה, וכך נמנעו מן החברה הכנסות עתק. בגין הפסד הכנסות זה על המשיב לפצות את החברה וגם בשל כך הוגשה הבקשה לאישור תביעה נגזרת.

בתשובה לטענה זו טוען המשיב, כי עם קבלת המכתב הוא הועבר מיידית למשרדו של המבקש, לידי מזכירתו. לשיטת המשיב, המכתב טופל בידיו כיאות, לאור תוכנו אשר לא היה בעל משמעות כה דרמטית לעסקי החברה. לטענת המשיב, מועד המענה למכתב לא היה העילה לסיום הקשר מצד גזפרום, משום שעל פי האמור בחוזה, שינוי פנימי בגזפרום איננו עילה לסיום ההתקשרות. מוסיף המשיב וטוען, כי לא הוצג כל מסמך ממנו עולה, כי מועד התשובה למכתב הוא שהביא לסיום ההתקשרות. אדרבא, הוצגו מסמכים מהם עולה, כנטען, כי הקשר עם סוור גזפרום ניתק על שום התעקשותו של המבקש, שטיפל בתשלומים שוטפים מול גזפרום, שלא להעביר לגזפרום סך של כ- 5,000,000 יורו, שהחברה הייתה חייבת לסוור גזפרום, על-פי טענתה, ועל שום מהלכיו של המבקש מול הבנקים לסכל פירעון ערבויות בנקאיות שניתנו בידי החברה לטובת גזפרום.

עוד מוסיף המשיב וטוען, כי הבקשה דנן היא מהלך שלא בתום לב מצידו של המבקש, שבא לאחר שהמשיב חשד כי המבקש ניהל את ענייני החברה שלא כמוסכם, וביקש לקבל מהמבקש מסמכים אודות פעילותה, כמתחייב מהיותו דירקטור ובעל מניות בחברה. כדי למנוע מן המשיב מלבדוק בציציות החברה, כך נטען, העלה המבקש טענת שווא כלפי המשיב, כאילו זה מעל בכספים בבחינת "ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה". לאור האמור, ביום 21.4.10 הגיש המשיב כנגד המבקש תביעה למתן חשבונות (ת"א 25786-04-10), באשר לעסקי חברה, והבהיר כי בכוונתו לתבוע את המבקש, לאחר שיימסרו לו החשבונות.

ב.       העניין האחר יכונה להלן כספי קורפלנדס. Corplands Ltd היא חברה הרשומה באיי הבתולה הבריטיים (להלן - קורפלנדס). הצדדים חלוקים באשר לחלקו של המשיב בקורפלנדס, אשר על פי המרשם הינה בבעלותו המלאה, אולם כך או אחרת, אין חולק כי קורפלנדס היא חברה הקשורה במשיב והוא פועל בשמה ובאמצעותה.

על פי הסכם מיום 12.12.96 בין החברה לבין קורפלנדס (נספח 16 לבקשה ונספח ו' לתשובת המשיב), התחייבה החברה לשלם לקורפלנדס כספים עבור כל טונה מטרית גז שתסופק על-ידי גזפרום לחברה. כספים אלו הוגדרו בהסכם כ"פיצוי לכיסוי הוצאות שעשויות להיות לקורפלנדס לצורך יצירת הקשר עם גזפרום, כגון הוצאות לסקרי שוק, הובלה, ושיווק". במסגרת זו שילמה החברה לקורפלנדס במשך השנים עמלות בהיקף מצטבר של כ 12,000,000$ בגין גז שנרכש מגזפרום.

לטענת המבקש, העברת הכספים מידי החברה לקורפלנדס נעשתה לצורך "מתן תמריצים מיוחדים לאישים על מנת לקדם את עסקי החברה" מול תאגיד גזפרום (סעיף 46 לבקשה). בחקירתו הבהיר המבקש ביחס לכספים אלה, במענה לשאת בית המשפט, כי "זה יכול להיקרא שוחד ויכול להיקרא תמריצים" (פרו', ע' 25, ש' 31). לטענת המבקש, רק בדיעבד התברר לו, כי בפועל לא הועברו הכספים לאישים בגזפרום, כי אם נעשה בהם שימוש לעסקיו הפרטיים של המשיב, אשר לטענת המבקש הינם לפחות בחלקם עסקים לא כשרים, הקשורים בהלבנת הון.

לנוכח תמונת דברים זו טוען המבקש, כי על המשיב להשיב לחברה את אותם 12,000,000$ שהועברו לו, על מנת שיעבירם לאישים בגזפרום ואשר לא הועברו אליהם בפועל, ובשל כך מבקש הוא לתבוע את המשיב בתביעה נגזרת בשם החברה.

תשובת המשיב לטענה זו הינה, כי הכספים שהועברו לקורפלנדס הועברו כנגד יכולתה להקים ולהעמיד לטובת החברה קשר עם תאגיד גזפרום, ובשל הוצאותיה להחזקת משרד במוסקבה ותשלום לעובדיו. לטענת המשיב, לא הוא ולא קורפלנדס התחייבו להעביר סכומים אלו או אחרים לאישים בגזפרום כתשלומי שוחד, ובהתאם אכן עשתה קורפלנדס שימוש בכספים לפי שיקול דעתה החופשי. מדובר, כך נטען, בכספים שולמו לקורפלנדס כ"עמלה", כפי שהוצג בדו"חות הכספיים של החברה, וכשמם בדו"חות, החתומים אף בידי המבקש (ראו נספח ז' לתגובה).

דיון

5.            הגשת תביעה נגזרת טעונה אישור בית משפט, אשר יינתן לאחר שבית המשפט השתכנע, לכאורה, כי התביעה וניהולה הם לטובת החברה וכי התובע איננו פועל בחוסר תום לב (סעיף 198 לחוק החברות, תשנ"ט - 1999; להלן - חוק החברות). כן מחייבת בקשה להגשת תביעה נגזרת מהלך מוקדם של הפניית דרישה לחברה, על מנת לוודא כי החברה אכן אינה ממצה את זכויותיה בכוחות עצמה בתביעה ישירה, ובהתאם, כי קיים צורך באישור הגשת תביעה נגזרת בשם החברה, לצורך מיצוי זכויותיה.

6.            כפי שיפורט להן, מסקנתי היא כי בנסיבות העניין אין לאשר למבקש לנהל את התביעה הנגזרת הנדונה כנגד המשיב, משום שממכלול החומר שבפני נראה כי התביעה וניהולה אינם תואמים את טובת החברה, כנדרש. זאת ועוד, הגשת התביעה הנגזרת אף אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות של תום לב ויושר, ואף בהיבט זה אין לאשר את הגשתה וניהולה על-ידי המבקש בשם החברה.

עתה אבאר ואפרט את מסקנתי.

דרישה מוקדמת - הדין וטענות הצדדים